החלטה בתיק ת"א 31302-04-10

1.          בפני בקשת המבקשים לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999.

לציין, כי הבקשה דנא הובאה להכרעתי פעם נוספת לאחר שבהחלטתי מיום 22.2.11 דחיתי את הבקשה מהנימוקים שפורטו שם (להלן: "החלטתי הקודמת").

על החלטתי הקודמת הגישו המבקשים ערעור ובדיון שהתקיים בערעור ביום 6.4.11 הוסכם על הצדדים שהבקשה תוחזר לבית משפט זה כדי שיקבע אם המשיבה עמדה בנטל להוכיח יכולת כלכלית; ההסכמות קבלו תוקף של פסק דין ונקבע כי הבקשה תוחזר למתן החלטה וכי הצדדים יוכלו להמציא ראיות נוספות בכל הקשור ליכולת הכלכלית של המשיבה.

2.         לאחר פסק הדין בערעור, המציאו הצדדים לבית המשפט מסמכים נוספים במטרה לבסס טענותיהם ביחס למצב הכלכלי של המשיבה וביום 20.11.11 התקיים לפני דיון כשהראיות הנוספות שהוגשו לאחר מתן החלטתי הקודמת הונחו לפני.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בפרוטוקול הדיון מיום 20.11.11, במסמכים שהגישו הצדדים, לרבות במסמכים שהומצאו לאחר החלטתי הקודמת, ראיתי להיעתר לבקשה ולחייב את המשיבה (התובעת) בהפקדת ערובה בסך של 100,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים), כפי שיפורט להלן.

טענות המבקשים

3.         לטענת המבקשים המשיבה היא גוף עלום, לא ברור במה היא עוסקת וכיצד היא מנהלת את עסקיה. עוד נטען כי החל מיום 31.12.09, שללה רשות המיסים מהעמותה את מעמדה כמוסד מוכר בנושא תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) ומשכך אין היא יכולה לגייס תרומות וכך "צינור החמצן שלה נגדע". כך נטען כי המשיבה מעורבת בהליכים משפטיים  נוספים שגוזלים ממנה משאבים יקרים.

המבקשים טוענים כי יש ספק באשר לעצם בעלות המשיבה במניות חברת אי.טי.ויו מדיקל בע"מ (להלן: "מניות מדיקל בע"מ") בהן מחזיקה המשיבה והמניות מעוקלות.

המבקשים מדגישים כי טענת המשיבה לפיה שווי אחזקותיה במניות מדיקל בע"מ מוערך במאות אלפי שקלים אינה מבוססת וכי כיום שווי מניה הוא 62 אג' כך שאחזקות המשיבה מסתכמות לכל היותר בסך של 43,000 ש"ח, וממילא סחירות המניה נמוכה מאוד.

עוד נטען, כי המשיבה לא צרפה כל ראיה המעידה על יכולת כלכלית עדכנית וכי עצם קיומה של מחלוקת בין המשיבה לבין רשות המיסים מטילה צל כבד על דרך ניהולה ופעילותה, עוד נטען כי לא צורפו דוחות כספיים עדכניים וכי מהדוחות שצורפו ניתן ללמוד שהמשיבה מצויה בגרעון.

מכל אלה סבורים המבקשים כי יש לחייב את המשיבה בערובה בסך 750,000 ש"ח שהם 5% מסכום התביעה.

טענות המשיבה

4.         המשיבה טוענת כי הוכרה על ידי משרד האוצר כמלכ"ר, כי היא בעלת יכולת כלכלית ותוכל לשלם הוצאות המבקשים ככל שתפסקנה לטובתם. לטענתה, היקף הפעילות השנתית שלה עומד על למעלה 2 מליון ש"ח בשנה.

לטענת המשיבה, אין מחלוקת בענין זכויותיה במניות מדיקל בע"מ וכי שווי אחזקותיה מוערך בכמה מאות אלפי שקלים.

לטענת המשיבה, השער הנוכחי בו נסחרת המניה אינו משקף את הערך הנכון אלא רק מצב זמני; לטענתה השווי הנכון הוא כ - 800,000 ש"ח.

עוד טענה המשיבה כי העובדה ששילמה את המחצית הראשונה של האגרה בסך של כ- 187,000 ש"ח ולא בקשה פטור מתשלום האגרה מעידה על יכולותיה. כך גם טענה כי המשיבה מחזיקה בשיקים בסך של 5 מליון ש"ח בגין חוב של חברת מרכז הורים נהריה בע"מ וכי מדי חודש מופקד פיקדון על סך 90,000 ש"ח על חשבון החוב על ידי 'מרכז הורים' לחשבון נאמנות שמשועבד לטובת המשיבה.

טוענת המשיבה כי ניתן לה אישור על ידי רשות המיסים כי היא מוסד מוכר לעניין תרומות אלא שעקב מחלוקת עם רשות המיסים בשנת 2010, מעכבת רשות המיסים את חידוש האישור. המשיבה מוסיפה כי עיכוב חידוש האישור לא פוגע בפעילות העמותה שכן היא ממומנת מ"כספי מעשרות" שממשיכים להיות מועברים לידיה. 

באשר לסכום הערובה המבוקש, נטען כי הסכום גבוה ומופרך באופן קיצוני וכי הסכומים המקובלים בבקשות מסוג זה הינם 20,000 ש"ח - 50,000 ש"ח.

דיון